תקציר:
"מְשַׁעֲמֵם," אָמַר חָצָב. "עָבְרוּ שְׁלֹשָה יָמִים מֵאָז פּתָרְַנוּ אֶת הַתַּעֲלוּמָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ וּכְלוּם לֹא קוֹרֶה." "מַה חָשַׁבְתָּ, שֶׁמֵּרֶגַע שֶׁפּתָרְַנוּ תַּעֲלוּמָה אַחַת מִיָּד יָצוּצוּ הרְַפּתַקְָאוֹת חֲדָשׁוֹת?" אבֲלָ הַתַּעֲלוּמָה נצִּבְהָ מַָמּשׁ מוּל עֵינֵינוּ. רֹב הַמִּתְקָנִים בּגְןַ הַשַּׁעֲשׁוּעִים, שָׁם יָשַׁבְנוּ, הָיוּ הֲרוּסִים. הָיָה בָּרוּר לִי שֶׁמִּישֶׁהוּ חִבֵּל בּהֶָם בְּכַוָּנָה. מִיּדָ למְָחֳרָת התִחְַלנְוּ, ארְַבּעַת הַבַּלָּשִׁים מִכּתָּה ג', בְּמַעֲקָבִים בּגְןַ הַשַּׁעֲשׁוּעִים. הָיוּ לָנוּ אֲפלִּוּ שְׁנֵי חֲשׁוּדִים. אֲבָל הַדְּבָרִים הָלְכוּ והְסְִתַּבְּכוּ... הרְַפַּתְקָה נוֹסֶפתֶ שֶׁל חֲבוּרַת חֲבָל עַל הַזְּמַן — עָמִית, הֲדַס וְחָצָב מֵהִַיּשּׁוּב הַקְּהִלָּתִי בַּגָּלִיל, וַחֲבֵרָם זוּהֵיר מֵהַכְּפָר הַשָּׁכֵן.

עותקים