תקציר:
ויסלבה שימבורסקה (2012-1923) היתה משוררת יחידה במינה: חוקרים ומומחים, אוהבי שירה מושבעים וחובבים גמורים אוהבים אותה במידה שווה. מוּדעותה ההיסטורית העמוקה לא העיבה על שמחת הכתיבה שלה. "שימבורסקה ממחישה בשלמות את משימתו היסודית של האמן, מעמיק ונוקב ככל שיהיה: לשעשע את הקורא", אמר וודי אלן. בספר זה ימצאו מעריציה תרגומי שירים נלבבים ומעמיקים גם יחד, הממחישים את סגולתה זו של המשוררת, כלת פרס נובל לשירה לשנת 1996. בין שהם נסבים על נושאים מופשטים ונצחיים ובין שהם מספרים את סיפורו של הרגע, של אירוע המקובע בזמן ובמקום, לעולם הם מנסים ללכוד את הפרט הקטן, האופייני, שיישאר חרות בזכרון הקורא. ידועה הזיקה ההדדית בין שימבורסקה ובין קוראי שירתה בתרגום עברי. בתולדות חייה של ויסלבה שימבורסקה שזורה הטרגדיה הכפולה של תושבי מזרח אירופה: המאבק בכובש הנאצי ובעריצות הקומוניסטית גם יחד. כמשוררת, מבקרת ועורכת משפיעה ניצבה שימבורסקה בצומת דרכים הומה – ופילסה לה שם את דרכה הייחודית בין משתפי פעולה ולוחמי מחתרת.

עותקים